חי וצומח

החי
באזורנו נמצאים היונקים המאפיינים את האזור הים תיכוני. ברכס קידה שהיה יחסית שומם עד לפני כעשור, לא התבצע ציד בלתי חוקי ועל כן חלק מבע"ח הצליחו להתבסס כאן בצורה מרשימה, הבולט ביותר הוא הצבי הארצישראלי שמסתובב כאן בלהקות שלעיתים עולות על 20 פרטים. אולם, בשביל לראות את רוב היונקים הגדולים, נצטרך להתאמץ יותר שכן רובם פעילי לילה. הבולטים שבהם הם החזיר, שאף על פי שנדיר לראותו ביום ניתן לזהותו על פי הפקעות ששלף בלילה, וה'לעוסיות' שהשאיר בשטח, והשועל שלעיתים ניתן לראותו בשעות הבוקר המוקדמות. כמו כן נצפו כאן דורבנים, תנים, דלק וסמר ואף צבוע אחד. עד שנות השבעים, הסתובבו באזור מדבר שומרון, נמרים שנדדו לכאן מצפון מדבר יהודה. האחרון שבהם נראה בעין סמיה ב- 1982.

הצומח
למרות שאזור קידה נמצא בשוליים המזרחיים של ההר, גובהו היחסי של הרכס, מעניק לו כמות משקעים נדיבה של כ- 500 מ"מ בשנה ממוצעת. הצומח באזור זה, במקומות שלא הופרעו על ידי רעייה מאסיבית, או טראסות חקלאיות, הוא צומח ים תיכוני, הכולל, אלון, אלת המסטיק, קידה שעירה, עוזרר קוצני ואשחר ארץ ישראלי.
למן תקופת ההתנחלות של שבטי ישראל, התחיל תהליך ברוא החורש הטבעי "כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתי והיה לך תוצאותיו" (יהושע י"ז י"ח) את היער החליפו גידולים חקלאיים המתאימים לתנאי הקרקע והאקלים באזור. מן הכתוב בספר שופטים אנו למדים כי באזור זה שלטו גידולי הגפנים "ויצו את בני בנימין לאמור לכו וארבתם בכרמים". כיום גידולי הגפן אכן שולטים בחקלאות של גוש הישובים, למעלה מ-600 דונם של כרמים מקיפים את קידה מכל עבריה, אך גם גידולים אחרים משגשגים פה כגון מטעי זיתים (400 דונם), שקדים ורימונים.
את שרידי החורש הטבעי ששלט פה ניתן לפגוש במקומות מסויימים בהם, מסיבות שונות לא הופרעו ע"י האדם. כך לדוגמא, חורש ים תיכוני עשיר נוכל לפגוש בנ.ג. 775, הסמוך ליישוב עדי עד ("מערת חדר" במפות).  ושרידים מרשימים של אורני בר נוכל לפגוש בחרבת כולצון. אע"פ שבעיקרו האזור הוא אזור צומח ים תיכוני, עקב הקרבה הרבה למדבר שומרון חדר לכאן גם צומח מדברי וספר מדברי. כן נוכל לפגוש כאן מידי פעם את הרותם המדברי, או לפגוש את כחלית ההרים, גיאופיט ספר מדברי יחסית נדיר שפורח בחודשי אדר – ניסן, בפריחה סגולה מרהיבה (ריכוז גדול של כחלית יש בסמוך לגן השעשועים בקידה).